רבים שואלים איך זה לרכוב בקפריסין ואתם יודעים, מלבד העובדה שבקפריסין נוהגים בצד שמאל, שריד מהמנדט הבריטי באי, זה קצת קשה להסביר. אז כשחשבתי לראשונה לכתוב את הבלוג הזה החלטתי שאעשה קיצור דרך ואקבל כמה חוות דעת מאנשים שרוכבים בחו"ל במשך שנים.
פרסמתי פוסט בפייסבוק ושאלתי את השאלה – "תארו את הרכיבה בקפריסין במשפט אחד". אחר כך טפחתי לעצמי על השכם והתיישבתי בשמחה וחיכיתי שהבלוג הזה יכתוב את עצמו.
שני דברים קרו, אחד, התברר שלאופנוענים אין מושג מה זה משפט או שניים, זה הפך להיות ברור עוד יותר כשהם היו חסרי מילים כמוני, כמו גם מה שקיבלתי בחזרה היו קריאות: מדהים! חוויה פנטסטית… אם להזכיר רק כמה.
תחושת החופש
אז, לא מתרשם כראוי, חזרתי לכתוב. כך אני רואה את זה. יש משהו מספק להפליא ברכיבה על אופנוע ברחבי קפריסין.
תמיד דמיינתי שזה יהיה נהדר להיות מסוגל לרכוב סביב אי קטן בשמש, אבל לא הייתי מוכן לכבישים, לעיקולים ולנוף שהייתי נתקל בהם בכל רגע ורגע של רכיבה.
תחושת החופש המוגברת שאתה מרגיש כשאתה מסוגל לרכוב 70% מהשנה, היא בונוס שאינו ניתן לכימות, ותחושת ההרפתקה והמודעות המוגברת שאתה מקבל כשאתה רוכב בכבישים הרריים ומפותלים היא תחושה שאין שני לה.
לא אפשרי להתקרב כל כך ליופי של הטבע מתוך מכונית וקפריסין היא תזכורת ענקית לכך שהרכיבה על אופנוע מעניקה לך את כל החוויה, אתה רואה, מריח, מרגיש וחי כל רגע.
כל הדרכים מובילות לטרודוס
הפתעה נוספת בעיני היא שברגע שמתחילים לרכוב פנימה לתוך האי, נראה ש-"כל הדרכים מובילות לטרודוס", לא משנה מאיפה תתחילו.
רכס הרי הטרודוס כשלעצמו הוא מערך של כבישים ציוריים מאין כמותם, ואפשר לרכוב כל היום ולמעשה לא לצבור קילומטראז' עצום מכיוון שהכבישים יכולים להיות צפופים ומתפתלים לתוך העמקים וצלעי ההרים.
חובבי טיולים ורוכבי אופנועים מקומיים עושים קו מהיר לכבישים האלו כדי לחוות אותם וליהנות מהרכיבה.
כמו בכל רכיבה בפנים האי, אתם צריכים להחזיק שתי אצבעות על ידית הבלם למקרה שעדר עיזים או אפילו תרנגולת יופיעו מסביב לעיקול (תשאלו אותנו על זה).
רכיבה באי משלבת עיקולים חדים עם כמה מהנופים המשובחים ביותר שאמא טבע יכולה להציע ואתם תתפעלו מנופי הרים מסנוורים כשאתם חוצים כבישים דרך יערות וכרי דשא.
דרכים עקיפות יכולות להיות שם המשחק באביב, שכן החורף מוריד לעתים קרובות סלעים והריסות אל הכבישים הצרים מאוד, וייתכן שיהיה צורך לשנות כיוון, אך לעתים רחוקות זה מהווה בעיה, כי זה נחמד לשוטט בכפרים מוזרים לאורך הדרך ולעצור מדי פעם לקפה ועוגה.
רבים אינם יודעים שיש כמות הגונה של שלג בקפריסין וישנה סצנת סקי ושלג די תוססת אם כי קטנה. זה אמנם אומר שהכבישים סגורים לפעמים אחרי שלג כבד, בדרך כלל מתישהו בין ינואר למרץ בגלל שלג כבד, אבל הם אף פעם לא סגורים לאורך זמן וקל לנווט בסביבה.
קפריסין היא אי שבו אפשר ללכת ברגל ולשחות על החוף בבוקר ולגלוש סקי אחר הצהריים, רק 45 דקות במעלה ההר.
דרך החוף הישנה
משאירים את ההרים מאחור, דרך החוף הישנה מציעה מגוון של פינוקים: חופי תיירות חוליים, חופים טבעיים מחוספסים, נופים עוצרי נשימה של ראשי צוקים ונופי הרים המביטים לצד השני. לכביש עדיין יש מספיק עיקולים כדי לשמור אותך מרוצה על אופנוע מתחילתו ועד סופו.
מצנחי הרחיפה צוללים מהצוקים והגלשנים הצבעוניים של הגולשים מתנדנדים ברוח, מחזה שניתן לראות לעתים קרובות בזמן שאתם רוכבים בדרך החוף .
ואז יש את האנשים – קהילת האופנוענים בקפריסין מדהימה… אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי.
המסקנה שלנו: רכיבה בקפריסין היא ההגדרה המושלמת למה צריכה להיות רכיבת אופנועים נהדרת.
