מוזמנים לקרוא את חווית המסע של חברינו לטיול, יונתן גוטמן:
רכשתי מחזיק מפתחות קטן למזכרת מהדוכן של האומן בצד הדרך, הפכתי אותו ביד. הוא היה בדמות של גבר כהה עיניים עם שפם גדול ושיער שחור, חובש כובע בצבע בורדו מעוטר בפנינים ונוצות.
"אז האם דרקולה היה אמיתי?", שאלתי את האישה שמוכרת את המזכרות. התמונה על מחזיק המפתחות הייתה זו של ולאד טפס, הידוע יותר בשם ולאד המשפד, המלך הידוע לשמצה של ימי הביניים של טרנסילבניה – ומי שהיווה השראה לאגדה של הערפד דרקולה. האישה חייכה ומשכה בכתפיה.
עם הערפל הסמיך שמתגלגל לאיטו על פני הכביש והיער האפל שמכסה את הצוקים, ופסגות ההרים המשוננות, לא היה קשה לתת לדמיון להשתולל. אחרי הכל, זו הייתה רומניה, ארץ של מלכים מטורפים, סיפורי עם מוזרים והרי הקרפטים – בקלות אחד מרכסי ההרים מעוררי הכבוד ביבשת.
לא חסרים כבישים הרריים יפים עם פיתולים הדוקים באירופה לטיולי אופנועים. אבל בעוד שרוב הרוכבים פונים היישר למעבר סטלביו המפורסם באיטליה, הפירנאים הספרדיים או האלפים הצרפתיים, רומניה נותרה כמו פנינה שלא התגלתה. ואלה בעצם חדשות נהדרות, ברכיבה בטיול אופנועים ברומניה, במיוחד קצת מוקדם או קצת מאוחר בעונה, סביר להניח שתמנעו מההמונים והדרכים המדהימות ביותר במדינה יהיו רק שלכם.
בעוד שלרומניה יש רשת מורכבת ונרחבת של שבילי שטח ומסלולים שחוצים את כל המדינה, שניים מהכבישים הסלולים שלה כל כך מרהיבים שפשוט לא תוכלו להתאפק. הטראנספגרשאן (transfagarasan) והטראנס-אלפינה (Transalpina), הם בין הכבישים היפים ביותר של רומניה – ואולי גם באירופה, וכל האזור סביב המסלולים האלה כל כך מדהים שתהנו לעשות אותו יותר מפעם אחת.
הטראנס-אלפינה והלגיונרים הרומאים
על המפה, טראנס-אלפינה הוא כביש בשם DN67C, המחבר בין שתי העיירות הקטנות של Novaci ו-Sebes. המרחק הכולל הוא רק 132 ק"מ, אבל היו מוכנים לכסות אותו במספר שעות. הכביש הזה חוצה את מעבר ההרים המוטורי הגבוה ביותר ברומניה, פאסול אורדלה (Pasul Urdele), המתנשא לגובה של 2,133 מטרים מעל פני הים. הטרנסאלפינה הוא כביש של 82 קילומטרים של פיתולים, סיבובים, עיקולים חדים, מעברים תלולים ונוף שומט לסתות של הרי הקרפטים הדרומיים. כביש זה ייקח אתכם על פני ארץ פראית ומרוחקת בה רועים מקומיים צועדים לצד בעלי החיים שלהם ושם אתם עשויים להיתקל בחמורים המתחננים לפינוקים מנהגים שעוצרים להתפעל מהנופים. טיפ מקצועי: ארזו תפוח או שניים בארגזים עבור החברים הקטנים והפרוותיים.
מלבד רכיבה נהדרת ונופים מדהימים בטיול האופנועים, טרנסאלפינה מתהדרת גם בהיסטוריה עמוקה: הדרך נבנתה על ידי המלך קרול השני בתחילת המאה העשרים ונקראה, לתקופה קצרה, "דרך המלך". עם זאת, המסלול הרבה הרבה יותר עתיק מזה. הוא שימש כבר במאה ה-2 לספירה, ונבנה על ידי הלגיונרים הרומיים שפלשו למה שנקרא אז דאקיה (Dacia) והעבירו זהב טרנסילבני גנוב בחזרה לרומא.
קטע הנוף המרהיב ביותר של הטרנסאלפינה הוא בין נובאצ'י (Novaci) לאוברסיה לוטרולוי (Obarsia Lotrului), ורוב הרוכבים ממליצים לרכוב על הכביש הזה מדרום לצפון, אולם זה תלוי בכם ובכל מקרה הוא מרהיב באותה מידה.
למקומות לינה בקרבת מקום, אני ממליץ על סיביו, עיר יפהפייה עם עיר עתיקה ומרהיבה, אוכל נהדר ומחירים נמוכים יחסית למלונות.
טראנספגרשאן – כביש חוצה הרי פאגראש
במקביל לטרנסאלפינה, הטראנספגרשאן (כביש DN7C) היא דרך הררית נוספת הממוקמת מעט מזרחה מטרנסאלפינה ומתגאה בתואר "הכביש היפה ביותר ברומניה". כדי ליהנות גם מטרנסאלפינה וגם מטראנספגרשאן, ניתן לשלב אותם במסלול מעגלי: להתחיל בסיביו, לרכוב על טרנסאלפינה, לעלות על כביש 67 וכביש 73C ולהצטרף לטראנספגרשאן ב-Curtea de Arges. לחלופין, סעו תחילה על הטראנספגרשאן, ולאחר מכן עברו אל Sebes ורכבו בטרנסאלפינה דרומה.
בכל כיוון שתרכבו, מובטח שהטראנספגרשאן ישאיר אתכם פעורי פה. זוהי כביש של 151 ק"מ החוצה את הרי פאגראש (Fagaras) שברומניה, רכס של הרי הקרפטים הדרומיים. הדרך נבנתה על ידי הרודן הידוע לשמצה של רומניה ניקולאי צ'אושסקו, שעל פי השמועה, רצה לבנות את הכביש הזה רק כדי להתעלות על דרך המלך העתיקה, הטרנסאלפינה. שמועה נוספת היא שצ'אושסקו היה מודאג מהפלישה הפוטנציאלית מברית המועצות, ומוכה מגלומניה ופרנויה, הדיקטטור המטורף החל לבנות את כביש הטראנספגרשאן באמצעות מהנדסים צבאיים ואלפי חיילים. חסרי ניסיון, ללא הכשרה, ועם הכנה גרועה, הם פוצצו קטעים שלמים של צלע ההר, סלע ואדמה, תוך שימוש ביותר משישה מיליון קילו של דינמיט.
יותר ממאה אנשים קיפחו את חייהם בבניית הכביש בכל ימות השנה בתנאים אלפיניים קשים, והטראנספגרשאן מכונה לעתים קרובות "האיוולת של צ'אושסקו" (או לפעמים, יותר נכון, "אנדרטה למגלומניה מטלטלת אדמה"), למעשה, הכביש עצמו חסר תועלת אמיתית וסגור במשך שני שלישים מהשנה בגלל שלג כבד ומזג אוויר קיצוני שאינם מאפשרים נסיעה עליו.
לסיכום, הטרנסאלפינה היא דרך טובה ומספיקה לחלוטין שחוצה את ההרים והייתה משרתת את המטרה באותה מידה, ללא צורך בטראנספגרשאן. ובכל זאת, בעוד שצ'אושסקו בסופו של דבר נעצר, נשפט והוצא להורג במהלך שנת 1989 הסוערת, הטרנספאגראסאן נותרה, והיא באמת מפוארת. דרך שחושפת נופי הרים אדירים ומציעה מספיק מעברים כדי להחזיק אתכם לאורך כל היום. הייתי מציע להקדיש יום שלם לרכוב רק על הטרנספגאראסאן, פשוט כי תרצו לעצור ולהתרשם מהנופים או לצלם תמונות לאורך הדרך.
אבל מה עם הערפדים?
לאחר שסיימתם את הטראנספגרשאן, צאו מזרחה לכיוון בראסוב (Brasov) ובקרו בעיירה הקטנה בראן הסמוכה (Bran). הטירה של בראן היא מה שנתן לסופר האירי אברהם "ברם" סטוקר, השראה לכתוב את רומן האימה המפורסם שלו, "דרקולה", והנסיך "ולאד המשפד", שליטה של ולאכיה (אזור היסטורי וגאוגרפי בדרום רומניה), נתן לו את ההשראה ליצירת אגדת הערפדים.
למרות הטירות המרושעות למראה מימי הביניים וסיפורי הערפדים המצמררים, עם זאת, האנשים הרומנים הם ידידותיים להפליא, מסבירי פנים ואדיבים. הם אוהבים לראות מטיילים על אופנועים.
זכרו שגם הטרנסאלפינה וגם הטראנספגרשאן סגורים במהלך חודשי החורף עקב מזג האוויר הקשה והשלג הכבד. הזמן הטוב ביותר לטיול אופנועים שם הוא מחודש מאי עד ספטמבר. יש שפע של אפשרויות לינה ומסעדות בעיירות ובכפרים לאורך שני המסלולים.
